“תהיה ירידה דרמטית בהכנסות אבל זה לא ישפיע על התפקוד”

///“תהיה ירידה דרמטית בהכנסות אבל זה לא ישפיע על התפקוד”

“תהיה ירידה דרמטית בהכנסות אבל זה לא ישפיע על התפקוד”

גיל גרנות-מאיר שמנהל את ידע, חברת המסחור של מכון ויצמן, מתכונן ליום שבו הפטנט על הקופקסון יפקע באופן סופי, מדבר על היחסים עם החוקרים ומחפש מנועי צמיחה: “ידע תהיה בת 70 בעוד כמה שנים ובגיל כזה מתחילים להרהר”, הוא אומר בראיון לקראת שבוע ביומד Mixii 2017

גיל גרנות מאיר / צילום :יחצ
“פעם הכל היה פשוט”, אומר גיל גרנות-מאיר, המנכ”ל החדש של ידע, חברת המסחור של מכון ויצמן, שהעניק ל”גלובס” את הראיון הראשון מאז שנכנס לתפקידו במהלך 2016. “התחרות לא הייתה גדולה”, הוא אומר, “חברות היו מגיעות ומשלמות עבור רישיון לפטנט שרשם אחד החוקרים שלנו, ובכך נסגר העניין. כל ההסכמים הגדולים שהניבו לנו הרבה כסף, נחתמו כך. אולם, היום המצב קצת שונה”.
ההסכמים שגרנות-מאיר מתאר, הפכו את ידע, אחת מחברות המסחור האקדמיות הראשונות בעולם, גם לאחת העשירות שבהן. “זה נכון”, הוא אומר, “במשך שנים מסוימות היינו אחת מחברות המסחור המצליחות בעולם”, אולם מסרב לספק נתונים. ה”פורטפוליו” של ידע כולל בין השאר מעורבות בפיתוח התרופות קופקסון ורביף ולכן ניתן להעריך את ההכנסות שלו מאז ההקמה במיליארדי דולרים.

גם כיום מצבה של ידע לא רע, אולם במבט לעתיד המצב כאמור פחות פשוט. גופים רבים חיקו את המודלים שידע פיתחה וכעת החברה מנסה להמציא את עצמה מחדש.גרנות-מאיר, שהחליף את אמיר נייברג בתפקיד המנכ”ל לפני פחות משנה, יתארח בסוף החודש בכנס הביומד Mixii 2017 ויוביל את מושב חברות המסחור בכנס. “ידע תהיה בת 70 בעוד כמה שנים, ובגיל כזה מתחילים להרהר”, הוא אומר.

– מהם השינויים הבולטים בפעילות שלכם?

“הבנו בהדרגה שסביב חברת מסחור צריך לבנות מערכת שלמה של קשרים. ראשית יש לחזק את הקשרים בקמפוס ולבנות את הגשר לכל מיני חוקרים, גם כאלה שלא ניתן למסחר את המחקר שלהם כבר מחר בבוקר. אנחנו מנסים לחשוב על דרכים להגיע אליהם. בנוסף אנחנו מתקשרים עם הסטודנטים שהם אחד מהמנועים העיקריים במכון ליצירת קניין רוחני במכון. ישנו גם רכיב של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם החברות שאליהן ממסחרים את הקניין הרוחני – צריך לעזור להן בדרך אם בטכנולוגיות ואם בקשרים – היום זה כבר לא שגר ושכח”.

בעבר קיבלה ידע תמלוגים עבור רישיונות שמכרה לחברות מסחריות. היא לא הקימה סטארט-אפים, לא מסחרה המצאות תמורת מניות בחברות ולא גייסה הון חיצוני לפעילותה, זאת בניגוד לחברות מסחור אחרות. גרנות-מאיר מספר שגם ידע מתחילה להתאים את עצמה למציאות החדשה, אך יש לה גם קווים אדומים.

“הגישה שלנו מאוד קשורה לדי-אן-איי של מכון ויצמן. כל החלטה שאנחנו מחליטים לגבי פעילות המסחור שלנו, נועדה לאפשר לנו למסחר את הגילויים של חוקרי המכון, אבל תוך שמירה על המכון כמקום למחקר בסיסי שבו כל חוקר מונע אך ורק על ידי הסקרנות שלו.

“לכן לא היינו רוצים שסטארט-אפים יקומו בתוך הקמפוס שלנו, לא נייסד קרן הון סיכון בבעלות ‘ידע’ ולא נקים זרוע של חברה מסחרית בתוך המכון, גם אם החברה תהיה מוכנה לשפוך על כך הרבה מאוד כסף. אנחנו לא רוצים לייצר לחוקרים שלנו מערכת של תמריצים שמוכתבת על ידי התעשייה, כי אז נאבד את הייחוד שלנו ונהפוך להיות סניף מו”פ של אותה החברה. בטווח הרחוק זה לא טוב לא לנו ולא להם, כי ידוע שהמחקר שלא מונע על ידי תמריצים יישומים, הוא זה שבסופו של דבר, אחרי שנים רבות, יוביל לפריצות דרך שיהיו להן גם השלכות יישומיות.

“המדענים שלנו שואלים שאלות שהתעשייה חושבת שהן לא מעניינות, אך מגלה שכן. אצלנו נמצאים הפיזיקאים הלא שגרתיים שמוצאים את עצמם חוקרים נמלים ועטלפים, ודווקא אצלם עשוי לצוץ הגילוי המהפכני שהתעשייה לא יודעת שהיא צריכה. לכן המסחור לעולם לא יוביל את המחקר במכון ויצמן, אלא הוא רק אפיק שבו, אחרי שכבר בוצע מחקר לשמו, ניתן גם להפיק ממנו פירות”.

טאבו פחות גדול

– איך אתם עוזרים לחוקרים שהמחקר שלהם עדיין רחוק מלהפוך למוצר?

“ישנן טכנולוגיות שלא ניתן למסחר בלי להקים חברה. עבורנו זה טאבו פחות גדול מכפי שהיה פעם. אנחנו לא רוצים להיות הבעלים העיקריים של חברה כזו ובטח לא ננהל אותה, אבל אנחנו כן רוצים להחזיק באחוזים מן החברה, לצד חוזה לתמלוגים אם וכאשר המוצר ישווק. אנחנו כן מוצאים את עצמנו במצב שבו אנחנו יוזמים את הקמת החברה, מגייסים את הצוות ומלווים אותה בתחילת דרכה. נעזור גם בגיוס כספים, אם צריך, באמצעות הקשרים שלנו, וגם נעזור למסחר את המוצר מן החברה הצעירה הלאה לחברה גדולה יותר.

“דרך אחרת לגשר על פני פער בין המחקר לבין מוצר, היא להשקיע סכום קטן בביצוע איזו שהיא הוכחת היתכנות עבור המוצר. למשל ניתן לקחת מולקולה שפותחה באחת המעבדות שלנו ולבצע בה ניסוי קליני (בבני אדם), לא בהכרח במעבדתו של החוקר אלא על ידי קבלן משנה שאנחנו נשכור. לא נעשה זאת כדי להשיא את הערך הכלכלי של ההמצאה, אלא נשתמש בגישה זו במקרים שאם לא ניקח את ההמצאה עוד צעד אחד קדימה, לא ניתן יהיה למסחר אותה בכלל”.

– גם הקופקסון של טבע, שהניב לידע סכומי עתק, עבר ניסוי קליני קטן כבר במכון ויצמן?

“הוא עבר ניסוי קליני לא כל כך קטן, וזה באמת מאוד עזר במסחורו. במקרה הזה הניסוי בוצע על ידי מעבדת המחקר ולא בתמיכה כספית של ‘ידע’. אגב, גם חברת NDS, שפיתחה בסופו של דבר את טכנולוגיית ההצפנה בממירים של טלוויזיה רב ערוצית, החלה כרעיון טכנולוגי להצפנה, אך ללא מוצר ספציפי או תחום שבו ניתן חמסחר את השיטה. הרישיון היה מאוד פתוח, והחברה הוקמה כסטארט-אפ של ‘ידע’, אך לאחר מכן ידע מכרה את חלקה בחברה ונשארה רק עם תמלוגים”.

– ציינת שעצם המסחור חשוב לכם יותר מהערך הכלכלי. מה עושים במקרה שבו חברה קונה מוצר אבל לא מפתחת אותו?

“ישנם מנגנונים שונים שמקובלים בכל חברות המסחור. חלקם הומצאו כאן. האפקטיבי ביותר הוא אבני דרך לפיתוח, כאשר אם לא עומדים בקצב הפיתוח הרצוי הרישיון חוזר למכון. מנגנון אחר שנקרא Carve Out, אומר שאם החברה זונחת את הפיתוח עבור תחומים מסוימים, הרישיון יכול להצטמצם ויש להשיב למכון את הזכות לפיתוח המוצר, עבור אותם תחומים זנוחים. כל החוזים עליהם אנחנו חותמים כוללים מנגנונים של דיווח, כדי שנדע מה קורה”.

– לאחרונה נפתח שוב המשפט בין טבע לפרונוירון, במסגרתו פרונוירון תובעת את טבע על כך שלא פיתחה כהלכה את הקופקסון למחלות נוספות מלבד טרשת נפוצה.

“אנחנו לא צד בסיפור הזה, למרות שהקניין הרוחני פותח על ידי מדענית המכון פרופ’ מיכל שוורץ, שגילתה את היעילות של הקופקסון לטיפול במחלות נוספות. כמובן שהיינו רוצים שהטכנולוגיות שלנו ימוצו בצורה הכי טובה”.

– זה בדיוק הפוך ממה שקורה כיום במקרה של טבע ופרונוירון. החברות מנהלות משפט כבר עשור ואין שום התקדמות טכנולוגית.

“זו תוצאה לא טובה באמת. ביקשנו משתי החברות למצוא לזה פתרון. אבל מעבר לזה אני לא יכול לעשות הרבה”.

ניהלתם לפני כעשור משפט מוצלח מול חברת ImClone אשר לטענתכם – שבית המשפט הסכים איתה – גנבה מכם פטנט מרכזי שעמד בבסיס התרופה לסרטן ארביטוקס. המשפט הזה הניב לכם עוד זרם הכנסות של מאות מיליוני דולרים, אף שלא פעלתם מעולם למסחר את המוצר. תמשיכו בליטיגציה כזו?

“זה לא המודל העסקי שלנו, אבל אני חושב שאחת המשימות שלנו היא להגן על הקניין הרוחני שלנו, גם באמצעות ליטיגציה. זו יכולה להיות הפרה של פטנט או חברה שלקחה רישיון ופתאום החליטה להפסיק לשלם. קרו דברים כאלה. אני חושב שכדי להיות חברת מסחור אפקטיבית אנחנו צריכים לעסוק גם במקרים האלה, ולא נהסס… כלומר כן נהסס, אבל נעשה בסופו של דבר את מה שצריך. נשתדל לשכנע אבל אם יש צורך, גם נתבע. האופציה הזו חייבת להיות זמינה לנו. עבורנו ספציפית ב’ידע’, זה גם יצא מאוד משתלם.

“לא כל חברות המסחור פועלות כך, כי זה דורש הרבה משאבים, גם כספיים וגם ניהוליים. אני מכיר חברות מסחור אחרות, שהעדיפו במקרים כאלה לא לתבוע”.

– זה יכול להרוס את הקשר עם החברה הנתבעת.

“לאו דווקא. החברות האלה רגילות לתבוע ולהיתבע, וגם במהלך המשפט המאוד אמוציונלי עם ImClone, לא פסלנו שיתופי פעולה אחרים איתם”.

– האם מנכ”ל חברת מסחור צריך להיות עורך דין, מדען או בכלל יזם?

“אני אישית עורך דין עם תואר במנהל עסקים ונכנסתי לנעליו של אמיר נייברג שהיה גם הוא עורך דין. ברור שחברת מסחור טכנולוגיה היא בבסיסה חברה משפטית שעוסקת קודם כל ברישום קניין רוחני ובעריכת הסכמי מסחור והידע המשפטי מאוד עוזר. הרי אין לנו מוצרים. ההסכמים הם המוצרים שלנו.

“כיוון שכל חברת מסחור עוסקת בתחומי מדע רבים, הרי שממילא אין אפשרות להיות ‘המומחה בתחום’ בכל התחומים. חשוב לפתח יכולת כללית, מעין חוש, כדי להבין האם המדע הוא פריצת דרך ועד כמה הוא בר מסחור, תוך הסתמכות על עובדי ידע שמתמחים בתחומים השונים ועל ידי יועצים חיצוניים. הסיכוי להצלחת המסחור תלויה לא רק בהמצאה עצמה אלא גם באיך מעבדה מתנהלת, כמה שיתוף פעולה יש בין חבריה, עד כמה הם מגויסים למאמץ.

“כמו כן חשוב למנהל של גוף מסחור להבין איך מדענים עובדים, איך מדענים חושבים. למשל, שחשוב להם לפרסם מאמרים, לא פחות מאשר לרשום פטנטים. אנחנו כמובן מעדיפים שיתייעצו איתנו לפני פרסום המאמר ויש לנו פתרונות שמאפשרים גם להגן על קניין רוחני וגם לפרסם מאמרים, אבל לפעמים הם מפרסמים קודם כל וזה משהו שאנחנו צריכים לקבל. הבנו גם את הצורך של המדענים לגייס כסף למחקר שלהם, ושגם זה לפעמים קודם לצרכי הקניין הרוחני, וכן למדנו איך מעבדה מתנהלת – מערכות היחסים בין מדען ראשי לבין הצוות שלו”.

– ציינת שאתם עובדים גם ישירות עם הסטודנטים.

“עם הסטודנטים (במכון ויצמן לומדים סטודנטים לתואר שני ומעלה – ג.ו.) התחלנו ביוזמה שאנחנו לא לוקחים עליה את הקרדיט. זו יוזמה שהגיע מהסטודנטים עצמם, של מועדון יזמות. המועדון הוקם על ידי סטודנטים שעומדים לפני סיום התואר ויש בהם את חיידק היזמות. הם נפגשים עם מנטורים מן התעשייה, לומדים מושגים בסיסיים ביזמות ומתחילים לקבל תחושה של העולם הגדול. כיוון שהם עומדים לסיים את התואר, היזמות אינה עומדת בסתירה למחויבות למדע בסיסי הדרוש במכון.

“אנחנו עוזרים לסטודנטים המעוניינים בכך, למסחר קניין רוחני שעבדו עליו לתוך חברה שבה הם עשויים לעבוד, או להקים סביבו חברה שיהיה לה סיכוי. צריך לנהל את התהליך כך שלא יתנגש עם מאמצי המסחור של ידע עצמה. כשזה מצליח, הסטודנטים מאפשרים לנו להוציא למסחור קניין רוחני שאולי לא היה יוצא אחרת, והם גם הופכים לשגרירים שלנו במכון”.

– לא עלול להיווצר מתח עם ראשי המעבדות?

“הכל צריך להיות מתואם בראש ובראשונה איתם”.

– הסטודנטים פונים ליזמות מתוך חשש שאחרת אין להם עתיד באקדמיה או בתעשייה עתירת הידע הישראלית המצומצמת?

“מכון ויצמן מייצר כרבע מהדוקטורים של מדינת ישראל וברור שרובם לא הולכים לאקדמיה בסוף. אנשים שמתקרבים לסיום יודעים שקשה למצוא עבודה בחלק מן התחומים. ידע גם מנסה לעודד התמחויות. יש לנו פיילוט של התמחות בחברת Merck הגרמנית, וגם אם אין כאן מסחור פר אקסלנס, אנחנו כן רואים בכך ברכה כי זה מחזק את הקשרים עם החברות ואולי עוזר לסטודנטים ואולי הם ייקחו איתם פרויקט שיעניין את החברה. אולם, בעיקר אנחנו מכוונים לכך שיחזרו לכאן אנשים שיש להם ניסיון שנצבר בתעשייה. אם נאבד אותם לחברה גדולה, אז זה המחיר ואין מה לעשות”.

בפברואר פסק בית המשפט בדלוור, ארה”ב, כי הפטנטים שמגנים על תרופת הקופקסון של טבע בגרסת 40 מ”ג, אינם תקפים. הפטנטים שמגנים על הרכב המוצר ועיקרון השימוש בו לטרשת נפוצה, פקעו עוד קודם לכן. ברגע שהדבר ישפיע על ההכנסות של טבע מהקופקסון – כנראה בשנה-שנתיים הקרובות – גם ידע תושפע מכך מאחר שהוא אחד המוצרים כי מכניסים שלה, אשר הניב לה מאות מיליוני דולרים של הכנסות לאורך חיי המוצר. מוצר מכניס נוסף של המכון, רביף, איבד גם הוא את הפטנט בשנים האחרונות.

“תהיה ירידה דרמטית בהכנסות שלנו ואנחנו נערכים לזה”, אומר גרנות-מאיר, “כמובן שהיה עדיף שזה לא יקרה, אבל זה לא ישפיע על האופן שבו מכון ויצמן יתפקד או שידע תתפקד. אנחנו דווקא מרחיבים את הפעילות שלנו, אבל יודעים שההשקעות שנשקיע היום יישאו פרי בעוד עשרות שנים. יש לנו עתודות ואנחנו לא מתנהלים ממילא בצורה שבה הירידה הצפויה בהכנסות תשפיע עלינו. זה דווקא מעודד אותנו להשקיע יותר ולהיות יותר יצירתיים ופתוחים מבחינת הקשר שלנו עם כל השותפים שלנו, מכל הסוגים”.

– אילו חברות מהוות את מנוע הצמיחה העתידי שלכם?

“ביונדווקס, שמתפתחת תרופה בזריקה חד פעמית לכל סוגי השפעת (ונסחרת לפי שווי של 100 מיליון שקל בבורסה בתל אביב – ג.ו.), היא חברה מדהימה. עוד סיפור חם הוא של חברת סטבה ביומד, שפיתחה תרופה ייחודית לטיפול בסרטן הערמונית שעומדת לפני אישור והיא עשויה להתרחב לטיפול סוגי סרטן נוספים. בתחום החברות שאינן מסקטור מדעי החיים, ישנה חברת Idea bio שעוסקת במיקרוסקופיה ופיתחה מוצרים מאוד מרשימים. כרגע החברה מוכרת ומחפשת שותף אסטרטגי ואני שואל את עצמי תמיד מתי היא תפרוץ”.

 

Source: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001187938

FIND OUT MORE NEWS RELATED TO THE EVENT HERE OR SING UP INTO THE GROUP

By | 2017-05-10T12:56:54+00:00 May 10th, 2017|Blog|Comments Off on “תהיה ירידה דרמטית בהכנסות אבל זה לא ישפיע על התפקוד”

About the Author: