בישראל הונחה התשתית בתחילת שנות האלפיים, כאשר בששת המוסדות האקדמים המובילים הוקמו מרכזים לחקר ופיתוח ננוטכנולוגיה. אחד מהם הוא המכון של אוניברסיטת בר אילן שבו ביקרנו. המכון הוקם בשנת 2007 ומאז כבר מכיל 58 מעבדות ועוד 15 מעבדות ציוד מתקדם וכ-500 אנשי צוות.
במהלך התוכנית אף הוכשרו כ-1000 בעלי תואר שלישי וכ-1800 בעלי תואר שני, מהנדסים ומדענים, שיהוו את התשתית האנושית להמשך הפיתוח באקדמיה וליישום אותם פיתוחים בתעשייה, אבל המחסור במומחים בתחום מורגש. הסיבות לכך: מספר בוגרי התיכון בעלי כישורים מתמטיים מספיקים שעומד על כ-6000 בשנה, מספר בוגרי המקצועות הטכנולוגיים באוניברסיטאות ובמכללות שעומד על כ-4,500 בשנה והבעיה המוכרת ביותר – בריחת המוחות.
מתוך כך מסביר רפי קוריאט, שותף במיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי ומבכירי התעשייה, כמה חשובה ההשקעה בתחום: “אני צופה שתוך פחות מעשור לא יהיה ולו
תחום אחד שלא יכלול בתוכו בצורה זאת או אחרת את הננוטכנולוגיה ונכון עשתה מדינת ישראל שחזתה את העתיד והקדישה לכך את התמיכה הראויה. אני מקווה שמקבלי ההחלטות מבינים שישראל יכולה להיות אחת מהחשובות בתחום בעולם וימצאו את הדרך לחזק את התשתית וההישגים שצברנו עד כה”.
הכנס ייערך בין 22-23 בפברואר 2016, באודיטוריום סמולארש, באוניברסיטת תל אביב.
להרשמה לכנס NanoIsrael 2016 דרך האתר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4765977,00.html