The “rice pot” of the world?
Although a small economy in global terms, Vietnam is a trade superpower, certainly in terms of trade relative to GDP, and is a key part of the #globalsupply and #productionchain.
In recent years #Vietnam has been positioning itself as an #agriculturalexport power. Vietnam ranks first in the world in the #exportofcashews and #blackpepper, a second in the world in #exportingcoffee and third in the world in #exportingrice. And China, respectively). As I also presented at the conferences , organized in Israel.
However, along with rising export volumes, Vietnam still needs to improve the quality of its food exports and maintain a high and uniform level, mainly to meet the standards of its major export markets – the EU, Japan, Australia and the US.
Aside from our ongoing activities in promoting agricultural technologies in Vietnam, the commercial attaché in Vietnam, we actively promote the Agritech exhibition, which is held in Israel once every three years, and will take place in May this year.
According to various studies, about 40% of the total food grown in the world is not consumed, becomes worthless, and is thrown in one of the chain, at sea or in the field, in the retail chains or in the consumer’s home.
Therefore, post-harvest treatment is a very important issue in the country, and implementation of various technologies will enable it to increase the quality of agricultural products exported to countries where high standards of quality are required, such as EU countries, Japan and Australia.
***
הצמיחה הכלכלית שעשתה ווייטנאם ב-30 השנים האחרונות היא לא פחות ממדהימה.
רפורמות כלכליות ופוליטיות שהחלו בשנת -1986 הביאו לצמיחה מהירה של הכלכלה ויציאה של המדינה מרשימת המדינות העניות.
צמיחת התוצר המקומי הגולמי של וייטנאם לנפש בשנות ה-90 הייתה בין המהירות בעולם, והגיעה לממוצע של כ- 7% בשנות ה-2000.
האוכלוסייה הווייטנאמית כיום יותר משכילה ובריאה מלפני עשרים שנה – וההתקדמות ניכרת בכל הצמתים החברתיים.
המשך המודרניזציה של ענף החקלאות רק תגביר את הצמיחה הכלכלית של ווייטנאם וסקטור החקלאות כנראה ימשיך להיות הקטר החשוב ביותר לצמיחה הכלכלית ולהפחתת העוני בווייטנאם במשך שנים רבות.
הביקושים הגדלים למזון בריא ובטוח בקרב מעמד הביניים הצומח, וכן ההשקעות של חברות פרטיות בחקלאות מתקדמת מוטת ייצוא אשר דורשת סטנדרטים גבוהים, יוצרת את הצורך לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת וידע.
וייטנאם, על -אף היותה כלכלה קטנה במונחים עולמיים, היא מעצמת סחר, בוודאי במונחי סחר ביחס לתוצר, ומהווה חלק מרכזי בשרשרת האספקה והייצור העולמית.
בשנים האחרונות וייטנאם ממצבת עת עצמה כמעצמת ייצוא חקלאי. וייטנאם מדורגת ראשונה בעולם בייצוא של קשיו ופלפל שחור, שנייה בעולם בייצוא קפה ושלישית בעולם בייצוא אורז. וסין, בהתאמה). זאת כפי שגם הצגתי בכנס, אותו ארגן מינהל סחר חוץ, במהלך ביקורי האחרון בישראל.
עם זאת, לצד נפח הייצוא הגואה, וייטנאם עדיין נדרשת לשיפור איכות המזון שהיא מייצאת, ושימור רמה גבוהה ואחידה, בעיקר כדי לעמוד בסטנדרטים של שווקי הייצוא הגדולים שלה- מדינות האיחוד האירופי, יפן, אוסטרליה וארה”ב.
חוץ מפעילותנו השוטפת בקידום טכנולוגיות חקלאיות בוייטנאם, הנספחות המסחרית בוייטנאם, מקדמת באופן פעיל את תערוכת אגריטק שמתקיימת בישראל אחת ל- 3 שנים, ותתקיים בחודש מאי השנה.
היה לנו הכבוד לארח את ד”ר רון פורת, מומחה לטיפול לאחר קטיף ממכון וולקני. רון היה הדובר המרכזי, בשני סמינרים שקיימנו בדרום וייטנאם בנושא. האחד בהו-צ’י-מין-סיטי, העיר הגדולה והעשירה בוייטנאם, והשני בעיר קאנ-טו, בירת דלתת נהר המקונג, אזור המכונה (בצדק) “סיר האורז של העולם”.
ע”פ מחקרים שונים, כ- 40% מסך המזון שגדל בעולם לא נצרך, הופך לחסר ערך, ונזרק באחד משלבי-השרשרת, בים אם בשדה, ברשתות השיווק או בבית הצרכן.
לכן, טיפול לאחר קטיף הינו נושא חשוב ביותר במדינה, ויישום טכנולוגיות שונות יאפשר לה להעלות את איכות המוצרים החקלאיים המיוצאים למדינות בהן נדרשים סטנדרטים גבוהים של איכות, כמו מדינות האיחוד האירופי, יפן ואוסטרליה.
Source: http://nashpia.co.il/stories/59197-%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D
