Marie Lindner, MD, Global Program Head,

Strategic Partnership Team, Novartis in Globes.

Marie Lindner, MD, Global Program Head, Strategic Partnership Team, Novartis, will participate at the Microbiome track on May 26.

Novartis Global Strategic Partnership head Marie Lindner spoke to “Globes” ahead of her visit to Tel Aviv later this month.

“I manage the strategic cooperation team, and if that’s not clear enough, it also took us a little time to define ourselves,” Novartis AG (NYSE:NVS; LSE: NOV; SWX: NOVZ) Global Program Head Strategic Partnership Team Marie Lindner told “Globes” candidly. “As a joke, we used to call ourselves the ‘non-strategic cooperation team,’ because at the beginning, our purpose was to look for cooperation in any areas that were not part of Novartis’s core business, so that we could get our foot in the door in these fields, in case we needed one,” she said in a “Globes” interview.Things look a little differently nowadays, and the strategy cooperation department has redefined itself, Lindner says. “Today, people are looking for cooperation in a certain part of Novartis’s business, for example pulmonary – asthma, allergies, and other pulmonary diseases; cardiology and metabolic diseases; and brain science. The biggest areas are immunology and dermatology, with the recent addition of eyes and ears.”We’re also a task force responsible for finding cooperation in areas that the company has marked as interesting, but in which it currently does not have much activity, for example liver diseases, with an emphasis on Nash’s disease and irritable bowel syndrome. We discovered that there are interesting products in initial development in this field around the company, and we also located several interesting external ventures.”Beyond that, we’re responsible for the connection with Israeli company BiolineRX Ltd. (Nasdaq: BLRX); TASE:BLRX), which is looking for business in Israel for us, and with US venture capital fund Seventure in the area of products linked to the human microbiome – the medical effect of digestive tract bacteria. Another area is medicine for infants. This isn’t a big market, but the need there is strong.”In certain fields, we’re scouting, while in others, we’re promoting internal projects. We’re a little like an incubator, and a little like a venture capital fund, but we’re not actively managing any R&D projects; we’re doing it only in cooperation with other entities.”Lindner and her team will take part in the 2016 Israel Advanced Technology Industries (IATI)-BIOMED Conference on May 24-26 in Tel Aviv in order to look for opportunities for cooperation with Israeli companies. The conference, the flagship of the Israeli life sciences industry, will be held this year on a new format of nine tracks, each one involving a certain sector of the life sciences industry, and there will be an exhibition for companies and a special compound for startups. Novartis is the world’s largest pharmaceutical company (according to 2015 revenue). Its current market cap is $202.7 billion, and its CEO is Joseph Jimenez.

Cooperation with BioLineRX

“Globes”: You cooperate with BioLineRX, a drug development company listed on the Tel Aviv Stock Exchange (TASE) and Nasdaq.

Lindner: “As part of our cooperation, we invested $10 million, and sent them to look for interesting projects in Israel for cooperation in development.” For each joint project, Novartis pays half of the development cost, plus an option fee giving it first refusal rights for making the project belong to it, under terms determined later for each project.

“BioLineRX is obligated to show us each project they sign for in Israel, and they can also show us companies they bring from out of Israel, but this they are not obligated to do. We decide which of these projects to financially participate in. They do all the work in the early stages, without interference from us. We define the milestone according to which we say whether or not it’s worthwhile continuing, and the milestone at which we consider whether to take the project for ourselves for further development by Novartis. BioLineRX is an entrepreneurship company. They have scientific depth and this cooperation appears fruitful for now. We have already selected several projects for working on together, but we haven’t published all of them.”

How did the relationship between the companies develop?

“It’s a very interesting relationship. We come from slightly different worlds, with the difference being not between Israel and Switzerland, but between a large pharma company and a smaller biotech company. At Novartis, we sometimes want to enter a more long-term project, such as a drug for Alzheimer’s Disease, and they prefer a project from which they can see an exit in a reasonable time span. It took them time to understand how to present a project to us, so that they could quickly get through various stages of approval by the company. For our part, we had to expedite the pace at which we let them go ahead, because we’re rather bureaucratic and slow. Our goal in working with them is to more forward at their pace, not ours.

“Last year, I attended the BIOMED Conference independently – it was a holiday, and I said that since I’m Jewish in any case, I’ll come to Israel for the holiday. I met several interesting groups of scientists here through BioLineRX, and only then did I realize that it was worthwhile for me to come here for BioLineRX’s meetings with scientists in the projects it’s considering. Up until then, BioLineRX representatives used to meet the companies on their own, and then come to us to tell us about them. Now we go to Israel two-four times a year – a team of four people responsible for this cooperation on Novartis’s side. Our presence at the meetings helps us help BioLineRX better prepare the file for approval by Novartis.”

How many projects do you think you will get from this cooperation?

“We’ll be glad if all the projects we invest in through BioLineRX eventually come to us, but the realistic target we set for ourselves is to work jointly on seven projects, and bring three of those to us.”

What else are you looking for at the BIOMED Conference?

“We’d like to get closer to the Israel venture capital funds, and we’d love to meet with them. For us BioLineRX is like an incubator, while the relationship with a fund is something else. Novartis itself has a venture capital fund that’s in touch with the Israeli funds. Novartis itself is not setting up incubators at present, but our competitors are doing it, and may in a year or too, it will happen to us, too.

“In the hot sectors, the subjects we find most attractive are irritable bowel syndrome the products beyond the biological drugs, and especially biological markers that will help us diagnose the disease and distinguish between sub-categories of the disease. We’re also looking for drugs for loss of hearing, of which there are none yet, and we’re also interested in devices related to hearing. In neurology, we’re looking for biological markers, or imaging innovations, and even medical equipment.”

Are you also looking for activity in digital and computerized health?

“Not through my department, and not through BioLineRX, but the global Novartis company is interested in it, and we’d be glad to mediate between companies in this field and the relevant part in our company. The head of R&D at Novartis talks a lot about the need to use big data tools to improve the development process. There’s some kind of gap between project management and budget management in drug companies.”

“The market is always volatile”

What’s your opinion about the state of the biomed sector on Nasdaq?

“The market is always volatile. The recent declines are mainly the result of a discussion about drug prices that arose when a number of companies priced several old drugs too high, putting all the drug companies under the gun. There’s concern about whether drug prices will fall, and whether we’re moving towards in world in which the insurers restrict the use of a drug even after it’s approved. The question then arises of whether drugs can be priced in such a world in a way that will make back the investment on them.

“The pharmaceutical industry can take action to lower drug prices, while avoiding economic damage. It’s possible that improvement in clinical trials procedures and a switch to more personalized drugs could save on development costs and the use of drugs, and make it possible to lower prices.

“The capital market boomed in previous years, among other things fueled by a trend in which pharma companies bought up biotech companies at high prices, because they had problems with a shortage of internal R&D. When pharma companies rebuilt their internal R&D, they stopped buying, and all those companies made stock exchange offerings, and were compared to other companies in their field that had been acquired several years before. Now the stock exchange offering window of opportunity has closed, but several major pharma companies are nearing a new patent expiry point, and they’ll have to go back to buying small companies at a high price, and the cycle will repeat itself.”

Is the pricing problem causing you to change your focus?

“No, but there’s a trend among all the drug companies to go less for drugs for the general public of doctors, for example family doctors or GPs, and to focus more on drugs with a market for a small numbers of specialist doctors – that’s much more economical. It’s a pity that the result is that there are no more good drugs for hypertension and no more new drugs for gynecologists – and that’s unfortunate, because these are giant markets.”

Bacteria on the body

At the 2016 IATI-BIOMED Conference, Lindner will be on a panel dealing with the microbiome – the exciting world of bacteria that live on the body.

What innovations are you seeing in the human microbiome?

“Today, we already know that intestinal bacteria affect everything in medicine – each and every organ. It’s also known that nutrition affects all diseases and the effectiveness of pharmaceutical treatments in a way that differs from one person to another, probably because of intestinal bacteria. On the other hand, we also know that we know nothing in this field, and it will take a long time before we understand it.

“What there is now is anecdotal information. For example, treatment by implanting feces from a healthy person in a patient it definitely works against a certain disease, but bringing feces from donors isn’t a real long-term solution. So there are companies looking now for some kind of bacteria that pass from healthy feces to the patient’s body and are important in this treatment, in order to capsulize them, in other words, to make them into a pill.

Published by Globes [online], Israel business news – www.globes-online.com – on May 3, 2016

© Copyright of Globes Publisher Itonut (1983) Ltd. 2016

Source: http://www.globes.co.il/en/article-novartis-eager-for-more-israeli-investments-1001121723

***

בכירה בנוברטיס: “נשמח להיפגש עם קרנות הון סיכון ישראליות”

מארי לינדר, שאחראית על שיתופי-הפעולה בחברת התרופות, מדברת על השת”פ עם ביוליין, מצביעה על קשר מפתיע בין חיידקים לאוטיזם ומתייחסת לטרנדים בעולם התרופות

“אני מנהלת את צוות השת”פ האסטרטגי, ואם זה לא ברור כל-כך, הרי שגם לנו לקח קצת זמן להגדיר את עצמנו”, מסבירה בגילוי-לב מארי לינדר מחברת נוברטיס. “בעבר קראתי לנו בצחוק ‘צוות השת”פ הלא-אסטרטגי’ כי באמת בתחילת הדרך המטרה שלנו הייתה לחפש שיתופי-פעולה בכל התחומים שאינם הליבה של הפעילות של נוברטיס, כדי שנוכל להכניס ‘רגל בדלת’ של התחומים האלה למקרה שיהיה בהם צורך”, היא אומרת בראיון ל”גלובס”.

היום הדברים נראים קצת אחרת והמחלקה לשת”פ אסטרטגי הגדירה את עצמה מחדש, מספרת לינדר, “היום אנחנו מחפשים שיתופי-פעולה בחלק מסוים מתחומי העניין של נוברטיס, למשל ריאות – אסטמה, אלרגיה ומחלות ריאה אחרות; קרדיולוגיה ומחלות מטבוליות; מדעי המוח. התחומים הכי גדולים הם אימונולוגיה ודרמטולוגיה ולאחרונה צורפה אלינו גם פעילות בתחום העיניים והאוזניים.

“בנוסף אנחנו כוח המשימה שתפקידו למצוא שיתופי-פעולה בתחומים שהחברה סימנה כמעניינים אבל אין לה פעילות רבה בהם כיום. מדובר למשל במחלות הכבד עם דגש על כבד שומני (NASH) ועל מעי רגיז. גילינו שדווקא יש מוצרים מעניינים בפיתוח התחלתי בתחום הזה ברחבי החברה, ואיתרנו גם כמה מיזמים חיצוניים מעניינים.

“מעבר לכך אנחנו אחראים על הקשר עם חברת ביוליין הישראלית, שמחפשת לנו פעילות בישראל, וכן עם קרן ההון סיכון Seventure האמריקאית, בתחום של מוצרים הקשורים במיקרוביום האנושי – ההשפעה הרפואית של חיידקי מערכת העיכול. תחום נוסף הוא רפואה של תינוקות קטנים. זה לא שוק גדול, אך כזה שבו הצורך הוא רב.

“בתחומים מסוימים אנחנו סקאוטרים ובתחומים אחרים אנחנו מקדמים של פרויקטים פנימיים. אנחנו קצת כמו חממה וקצת כמו קרן הון סיכון, אבל אין לנו פרויקטים של מו”פ שאנחנו מנהלים אותם אקטיבית, אלא תוך שת”פ עם גורמים אחרים”.

לינדר והצוות שלה ישתתפו בכנס ביומד 2016 שייערך בתל-אביב ב-24-26 במאי, כדי לחפש הזדמנויות לשיתופי-פעולה עם חברות ישראליות. הכנס, אירוע הדגל של תעשיית מדעי החיים הישראלית, ייערך השנה במתכונת חדשה, של תשעה מסלולים שיעסקו כל אחד בתת-תחום מסוים של תעשיית מדעי החיים, ולצידם תערוכת חברות ומתחם סטארט-אפים ייחודי. נוברטיס היא חברת התרופות הגדולה בעולם (על-פי הכנסות ב-2015), ושווי השוק שלה עומד על 202.7 מיליארד דולר. היא מנוהלת על-ידי ג’וזף ג’ימז.

שת”פ עם ביוליין

– אתם משתפים פעולה עם חברת פיתוח התרופות ביוליין
( 373.5 +1.30% )
שנסחרת בתל-אביב ובנאסד”ק.

במסגרת השת”פ השקענו בביוליין 10 מיליון דולר ושלחנו אותם לחפש פרויקטים מעניינים בארץ לפיתוח משותף”. עבור כל פרויקט משותף משלמת נוברטיס כמחצית מעלות הפיתוח ועוד “דמי אופציה”, המקנים לה זכות סירוב ראשונה להפוך את הפרויקט לשלה, בתנאים שייקבעו בהמשך עבור כל פרויקט ופרויקט.

“ביוליין מחויבים להראות לנו כל פרויקט שהם חותמים עליו בישראל, והם יכולים להראות לנו גם חברות שהם מביאים מחוץ לישראל, אבל לא חייבים. אנחנו מחליטים באיזה מהפרויקטים הללו אנחנו משתתפים כלכלית. הם עושים את כל העבודה בשלבים הראשונים, ללא התערבות שלנו. אנחנו מגדירים את אבן הדרך שבה נגיד האם כדאי או לא כדאי להמשיך וכן את אבן הדרך שכשנגיע אליה, נבחן האם לקחת את הפרויקט אלינו, להמשך פיתוח על-ידי נוברטיס. ביוליין הם חברה יזמית, יש להם עומק מדעי והשת”פ בינתיים נראה פורה. כבר בחרנו כמה פרויקטים לעבוד עליהם ביחד אבל לא את כולם פרסמנו”.

– איך מתפתחת מערכת היחסים בין החברות?

“זו מערכת יחסים מעניינת. אנחנו מגיעים מעולמות קצת אחרים, כשההבדל הוא לא בין ישראל ושווייץ אלא בין חברת פארמה גדולה לבין חברת ביוטק קטנה יותר. לפעמים אנחנו בנוברטיס רוצים להיכנס לפרויקט יותר ארוך טווח, כמו למשל תרופה לאלצהיימר, והם מעדיפים פרויקט שיוכלו לראות ממנו אקזיט בטווח סביר. לקח להם זמן להבין איך להציג לנו פרויקט כך שהוא יעבור במהירות שלבים שונים של אישור בחברה, ואנחנו מצידנו היינו צריכים להאיץ את הקצב שבו אנחנו מאפשרים להם להתקדם, כי אנחנו די ביורוקרטיים ואיטיים. המטרה שלנו בעבודה איתם היא להתקדם בקצב שלהם, ולא שלנו.

“בשנה שעברה הגעתי לכנס הביומד באופן עצמאי – היה חג ואמרתי אני ממילא יהודיה, אבוא לישראל לחג. פגשתי כאן כמה קבוצות מעניינות של מדענים דרך ביוליין, ורק אז הבנתי שכדאי שאגיע לכאן לפגישות שביוליין עורכת עם המדענים בפרויקטים שהיא בוחנת. עד אז נציגי ביוליין היו פוגשים את החברות לבדם, ובאים אלינו לספר לנו על כך. כיום אנחנו מגיעים לישראל פעמיים עד ארבע בשנה, צוות של ארבעה אנשים שאחראים על שיתוף-הפעולה הזה מהצד של נוברטיס. הנוכחות שלנו בפגישות עוזרת לנו לעזור לביוליין להכין טוב יותר את התיק לאישור של נוברטיס”.

– כמה פרויקטים אתם מעריכים שתוציאו מהשת”פ הזה?

“נשמח אם כל הפרויקטים שנשקיע בהם דרכם יגיעו בסופו של דבר אלינו, אבל היעד הריאלי שהצבנו לעצמנו הוא לעבוד ביחד על 7 פרויקטים ולהביא אלינו שלושה”.

– מה עוד את מחפשת בישראל בכנס הביומד?

“היינו רוצים להתקרב לקרנות ההון סיכון הישראליות ונשמח להיפגש איתן. ביוליין היא עבורנו כמו חממה ואילו מערכת היחסים עם קרן היא משהו אחר. לנוברטיס עצמה יש גם קרן הון סיכון שנמצאת בקשר עם הקרנות הישראליות. נוברטיס בעצמה כרגע לא מקימה חממות, אבל המתחרים שלנו עושים את זה ואולי בעוד שנה שנתיים זה יקרה גם לנו.

“מבחינת תחומים חמים, הנושאים שהכי קוסמים לנו הם מעי רגיז – המוצרים שמעבר לתרופות הביולוגיות, ובעיקר סמנים ביולוגיים שיעזרו לנו לאבחן את המחלה ולהבדיל בין תת-סוגים של המחלה. כמו כן בתחום אובדן השמיעה, אנחנו מחפשים תרופות, שכיום ממש אין, וכן מתעניינים גם במכשירים שקשורים בשמיעה. בתחום הנוירולוגיה אנחנו גם מחפשים סמנים ביולוגיים, או חידושים בתחום ההדמיה, ואפילו מכשור רפואי”.

אתם מחפשים גם פעילות בתחום הבריאות הדיגיטלית והממוחשבת?

“לא דרך המחלקה שלי ולא דרך ביוליין, אך נוברטיס העולמית מתעניינת בזה ונשמח לתווך בין חברות בתחום לבין הגורם הרלוונטי אצלנו. ראש תחום המו”פ בנוברטיס מדבר הרבה על הצורך להשתמש בכלים של ביג דאטה לשיפור תהליך הפיתוח. יש איזה שהוא פער בין ניהול פרויקטים לבין ניהול תקציבים בחברות תרופות”.

“השוק תמיד תנודתי”

– מה דעתך על המצב של סקטור הביומד בנאסד”ק?

“השוק תמיד תנודתי. הירידות לאחרונה הן בעיקר תולדה של דיון לגבי מחירי התרופות, שהתעורר כשמספר חברות תמחרו במחיר יקר מדי כמה תרופות ישנות, וזה משך אש אל כל חברות הפארמה. ישנו חשש האם מחירי התרופות יירדו, וכן האם אנחנו הולכים לקראת עולם שבו המבטחים מגבילים שימוש בתרופה גם אחרי אישור? ואז עולה השאלה האם בעולם כזה ניתן לתמחר תרופות באופן שמחזיר את ההשקעה.

“תעשיית התרופות יכולה לפעול להורדת מחירי התרופות בלי להיפגע כלכלית. ייתכן ששיפור בתהליכי הניסויים קליניים ומעבר ליותר תרופות מותאמות אישית, יכולים לחסוך בעלויות הפיתוח והשימוש בתרופות ולאפשר הורדת מחירים.

“שוק ההון נסק בשנים קודמות, בין השאר על רקע מגמה בה חברות פארמה קנו חברות ביוטק בסכומים גבוהים, כי הייתה להם בעיה של מחסור במו”פ פנימי. כאשר חברות הפארמה שיקמו את המו”פ הפנימי שלהן, הן הפסיקו לקנות וכל החברות הללו יצאו להנפקות על רקע השוואה לחברות אחרות מתחומן, שנרכשו כמה שנים קודם. עכשיו חלון ההנפקות נסגר, אך כמה מחברות הפארמה הגדולות מתקרבות ל’צוק פטנטים’ חדש (פקיעה של פטנטים – ג.ו) והן יצטרכו שוב לרכוש חברות קטנות ביוקר וחוזר חלילה”.

– נושא התמחור גורם לכם לשנות את המיקוד?

“לא, אבל יש מגמה, בקרב כלל חברות התרופות, לפנות פחות לתרופות שהולכות לציבור רחב של רופאים, למשל לרופאי משפחה או לרופאים כלליים, ולהתמקד יותר בתרופות שיש לשווק למספר קטן של רופאים מומחים – זה הרבה יותר חסכוני. זה חבל, כי התוצאה היא שאין יותר תרופות טובות ללחץ דם, אין הרבה תרופות טובות חדשות לרפואת נשים – וזה חבל, כי אלה שווקים ענקיים”.

חיידקים על הגוף

לינדר תשתתף כאמור בכנס ביומד 2016, בפאנל שיעסוק במיקרוביום – העולם המרתק של החיידקים שחיים על גופנו.

– אילו חידושים אתם רואים בתחום של המיקרוביום האנושי?

“היום אנחנו כבר יודעים שחיידקי המעי משפיעים על כל דבר בתחום הרפואה, על כל איבר שהוא. כמו כן ידוע שהתזונה משפיעה על כל המחלות ועל היעילות של כל הטיפולים התרופתיים, באופן שמשתנה בין אדם לאדם, כנראה בגלל חיידקי המעי. מצד שני, אנחנו יודעים גם שאנחנו לא יודעים כלום בתחום הזה ושייקח זמן רב עד שנבין אותו.

“מה שיש כרגע זה מידע אנקדוטלי. למשל טיפול השתלת הצואה מאדם בריא לחולה – זה בפירוש עובד נגד במחלה מסוימת, אבל להביא צואה מתורמים זה לא פתרון אמיתי לטווח הארוך. לכן יש חברות שמחפשות עכשיו איזה מין בבקטריות שעוברות בין הצואה הבריאה לגוף החולה הן החשובות בטיפול הזה, כדי לקפסל אותן, כלומר להפוך אותן לגלולה.

“ישנן כמה חברות שפועלות כבר היום בתחום הביום. חברת Vadanta Biosciences, שמפתחת תרופות מבוססות חיידקי מעי לטיפול במחלות של דלקתיות ואוטואימוניות, ולעומתה חברת Second Genome מעוניינת להבין מה אותן בקטריות מפרישות ולייצר את החומר ללא החיידק.

“היום חברות התרופות פועלות להשוות בין אוסף החיידקים הנמצא אצל אדם חולה לעומת אוסף החיידקים אצל הבריא כדי לראות מה חסר ומה מתווסף. אך מה המשמעותי של חוסר או תוספת? כאן אנחנו תקועים. מדוע במחלת הפרקינסון תמיד יש עצירות ומה הקשר בין זה לבין פעילות המוח במחלה? אנחנו רק בתחילת הדרך”.

– מה העתיד של תחום המיקרוביום האנושי?

“כיום אנחנו רואים שיש בקטריה בגידולים סרטניים, ולא רק במעי. אבל מדוע? האם החיידקים גרמו לסרטן? האם הם ניצלו מצב קיים? אולי החיידקים הללו משפיעים על יעילות הכימותרפיה? אנחנו לא יודעים בוודאות, אבל יש כבר מידע ראשוני שחיידקי המעי משפיעים על יעילות הכימותרפיה, אז למה לא חיידקי הגידול עצמו?

“וזה אפילו יותר מורכב, כי יש לנו תמהיל חיידקים שונה בכל מקום בגוף, ואפילו בחלקים שונים של הפנים. ואנשים עם קמטים נושאים בקטריות עור אחרות מאנשים ללא קמטים. אז האם ניתן יהיה מתי שהוא לשפר את מראה עור הפנים על-ידי החלפת בקטריות? מי יודע”.

– “הילדים שלי לא היו נקיים מאוד, והם בריאים. אל תפחדו ממוצץ שנפל”.

מארי לינדר מדברת על קשר מפתיע בין התזונה לבין אוטיזם, קשר שעובר דרך המיקרוביום האנושי, כלומר דרך אסופת חיידקי המעי הייחודית לכל אחד מאיתנו. “לקח לי זמן להאמין, למשל, שניתן לטפל באוטיזם על-ידי שינוי תמהיל חיידקי המעי”, היא אומרת, “היום אני בטוחה שיש בזה משהו, זה נכון לא רק באוטיזם אלא בעוד מחלות של הנפש והמוח, ואפילו בקרדיולוגיה – יש חיידקים גם בחומר השומני שמצטבר על העורקים וגורם בכך לחסימת העורקים שמובילה להתקפי לב – מה תפקיד החיידקים כאן? ואם מטפורמין (תרופה לסוכרת) משפיעה על חיידקי המעי, וברור שהיא משפיעה כי היא גורמת לשלשול – האם זה חלק מהמנגנון פעולה שלה נגד סוכרת?

“בואו נלך עוד צעד. היום אומרים שחיידקי המעי הם האיבר הכי גדול בגוף: יש בהם הכי הרבה תאים, למרות שאלה לא התאים שלנו. ומה עם הפטריות על הגוף שלנו? השמרים? הווירוסים? יש על הגוף שלנו יותר וירוסים מחיידקים. אולי ההשפעה שלהם על תחלואה ועל ההשפעה של תרופות, היא לא פחותה מזו של חיידקי המעי?

“אבל אם נחזור לחיידקים, מה שבטוח כבר כרגע, זה שצריך להיזהר מאוד עם האנטיביוטיקה ולכל הפחות לא לתת אותה לבעלי החיים שאנחנו אוכלים. צריך גם להיזהר מלהיות נקיים מדי. אל תחטאו מוצץ שנפל לילד, אל תפחדו לשלוח אותו לגן שמא הוא יחלה שם. לא כל חיידק הוא טוב, אבל כדאי בעיקרון להיחשף למגוון. גם הילדים שלי לא היו נקיים יתר על המידה, והם מאוד בריאים”.

– איך בעצם מתפתח המיקרוביום אצל תינוקות וילדים?

“הילד מפתח את סביבת המיקרוביום שלו כנראה עד גיל 3ף ואחר-כך היא יחסית יציבה, אלא אם יש התערבויות מיוחדות, ומאוד דומה בין הורים וילדים כי הם בסך-הכול נמצאים בסביבה דומה. כיוון שאנשים נולדים סטריליים, השאלה היא כיצד המיקרוביום תופס את צורתו, ויש השערות לגבי המעבר בתעלת הלידה, ההנקה ולגבי מתן אנטיביוטיקה בגיל צעיר, שיכול להעלות סיכון לאלרגיות, מעי רגיז ועוד.

“כבר אותרה בקטריה אחת שמופיעה רק אצל תינוקות יונקים והוחלט להוסיף אותה לחלב אם. כשתינוקות, ובעיקר פגים, לא נושאים את החיידק הזה – אפשר ישר לראות את זה. הם לא נראים טוב. אבל אז תינוק אחד מת מזיהום משני באותה מושבת חיידקים וכולם נבהלו. אז יש צורך בייצור של חיידקים בתנאי GMP (תנאי ניקיון ברמה של חברת תרופות)”.

– איך תפותח פרוביוטקיה בעולם הפארמה?

“אנחנו לא יודעים עדיין. היום לא בכל המדינות בודקים את הבטיחות של הפרוביוטיקה, ויש לזה השלכות, כאמור. אני מאמינה שהיום רוב הפרוביוטיקה שאנשים לוקחים מהמדף לא עושה הרבה. ברוב המקרים החיידק כבר לא חי בכלל, הוא מחומם או מחומצן. אבל יש אנשים עם מעי רגיז שטוענים שניסו כל מיני סוגי חיידקים ומשהו עזר להם, אז אתם מוזמנים לנסות.

“אנשים אומרים שאפשר לצרוך מוצר ‘טבעי’ בלי חשש אבל לא הייתי ממליצה על זה גם אם לא מדובר בחיידק. אומרים על תוספי מזון ‘זה טבעי, יש את זה באוכל, אז כמה רע זה יכול להיות’, אבל גם אם היית אוכל מינונים מופרזים של מזון מסוים, זה כבר היה הופך לא טבעי ולא מה שהגוף רגיל, ואי-אפשר להבטיח שזה לא מזיק. אישית, כמי שמעורה בתחום הביוגנום, אני לא לוקחת שום פרוביוטיקה. אני אוכלת יוגורט בשביל הכיף”.

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
לא רק בחו”ל: לפעמים רכב שכור משתלם יותר מרכב פרטי
כתבות נוספות

3.5- גלובס קידום מהעמוד הראשי