“שוק ההנפקות לא מת; לא רואה את מדד הביוטק מתאושש בקרוב”
פרנסואה מייסונרוז’ מבנק ההשקעות Evercore לא צופה התאוששות מהירה בשוק הביומד, מוטרד מהפערים החברתיים ומסביר בהומור את סוד ההצלחה: “מדובר בתעשייה שמצליחים בה רק אנשים חכמים מאוד. כמוני”
“אחת המגמות הבולטות של החודשים האחרונים בתחום הביומד, היא הקריסה המוחלטת של חברות ה-Specialty Pharma, חברות שאינן מפתחות תרופות אלא רק רוכשות חברות פארמה אחרות”, כך אומר פרנסואה מייסונרוז’, שותף מנהל בכיר בבית ההשקעות האמריקאי המוביל Evercore ודמות בולטת בתעשיית מדעי החיים. “הכוונה היא לחברות שבנו ‘ערך’ לכאורה על ידי תכנון מס, קיצוץ במו”פ והעלאת מחירים”. מייסונרוז’ מתכוון למשל לחברת Valeant, שאמנם נסחרת היום בבורסה של ניו-יורק לפי שווי יפה של 9.5, אולם איבדה בחודשים האחרונים קרוב ל-90% מהשווי שלה בשיא.
“חברה כזו לא יכולה לשרוד כי היא לא משפרת את הבריאות, ולכן אני לא רואה כרגע תקווה להתאוששות שלה”, אומר מייסונרוז’. ווליאנט מינתה באחרונה מנכ”ל חדש – ג’ו פאפא, מנכ”ל פריגו לשעבר. אחד המבקרים הגדולים של ווליאנט בעבר, אנדרו לפט מחברת Citron Research, התייחס למינוי והעריך שהחברה יכולה להתאושש קלות, אולם מייסונרוז’ לא אופטימי. מתחילת הדרך הוא היה פסימי לגבי החברה, גם כשאחרים נסחפו אחריה בהתלהבות. “אם הייתי יכול לעשות עליה שורט, כנראה הייתי פושט רגל, כי מאז שזיהיתי אצלם את הבעיות השווי שלהם רק עלה ועלה, עד הפיצוץ. זו הייתה אופנה”, הוא אומר.
הקריסה הזו פוגעת גם בחברות אחרות שאינן מתמקדות במחקר ופיתוח עצמאי, אלא רוכשות מוצרים ומוכרות אותן לחברות אחרות, אומר מייסונרוז’, אולם יש גם יוצאי דופן. “אם המוצר הנרכש הוא לא הכי חדשני אבל הוא מותאם בצורה משופרת לקהל יעד חדש, זה יכול לעבוד. החברה צריכה לשאול את עצמה אם היא מביאה למוצר ערך. זה לא משחק של לקנות ולמכור בשוק הזה, זה עניין של כישרון”.
מייסונרוז’ ישתתף בכנס IATI-Biomed 2016 שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב. הכנס מחולק השנה לתשעה מושבים שונים. מייסונרוז’ יהיה אחד הדוברים בכנס.
“רק באמריקה ניתן להרוויח”
מגמה נוספת שמייסנרוז’ מתייחס אליה היא הלחץ הפוליטי בארה”ב להוריד את מחירי התרופות. מייסנרוז’ לא מוטרד מהמהלך ולא ממהר להספיד את השוק האמריקאי. “מוצרים שיביאו ערך אמיתי לחולה על בסיס מדע אמיתי, יקבלו גם שיפוי ביטוחי משמעותי. ארה”ב נותרה השוק מספר אחד לכל תחום בעולם הרפואי שאיננו שירות טהור. רק אם כובשים את השוק האמריקאי ניתן להרוויח. בשווקים המתפתחים עדיין לא מוכנים לשלם מספיק עבור הטכנולוגיות הללו ואילו באירופה יש פחות טיפולים ‘הרואיים’ מאשר בארה”ב, ופחות טיפולים בסוף החיים. בעוד בארה”ב התפיסה היא כי אם תעשה ‘הכל’ אולי תגיע לתוצאה המיוחלת, באירופה מבינים שלפעמים זה לא כך”.
– מניות הביומד נסקו ב-2013 עד אמצע 2015 ולאחרונה ירדו. מה צופן העתיד?
“מצד אחד אני לא רואה את מדדי הביוטק מתאוששים ממש בקרוב. מצד שני, אני כן חושב שהעליות נבעו בזמנו מהוספת ערך אמיתי לסקטור הביומד. השיפור שהביאו חברות הביוטק לחולים בשנים הללו היה גדול מאשר בשנים קודמות. היו התקדמויות אדירות בתחום הסרטן והצהבת. חבר שלי ניצל מסרטן מסוג CML, שבעבר היה עלול להרוג אותו, בזכות תרופה חדשה. אני עובד היום עם חברת מדיוויישן האמריקאית (בניסיון להגן עליה מפני השתלטות עוינת – ג.ו) וראיתי מטופל שלהם שהיו צפויים לו אולי כמה ימי חיים, והוא חי בסופו של דבר שש שנים וזכה לראות את הנכדים. כמה שנים כאלה עושות הבדל גדול.
“החברות מפתחות היום טכנולוגיות אבחון חדשות שמשפרות את הניסויים הקליניים ואת סיכויי הצלחתם. הרפואה הופכת ממוקדת יותר, מתוך הבנה אמיתית של המחלה. זה קורה בסרטן כבר היום, ומתחיל לקרות בנוירולוגיה”.
– שוק ההנפקות בנאסד”ק מת?
“שוק ההנפקות לא מת, אך יש יותר בררנות. בתחומים החמים ניתן להנפיק, אך השוק כבר לא מקבל כל חברה עם מוצר קומבינציה בין שני מוצרים קיימים או מוצר שחרור מושהה”.
– מהם התחומים החמים?
“עריכת גנים, נוירולוגיה, מיקרוביום (טיפול דרך השפעה על תמהיל חיידקי המעי – ג.ו.), אונקולוגיה ותרפיה גנטית. כל השאר די מתקרר. ספציפית שוק תרופות היתום היה חם מאוד והיום הוא כבר פחות חם”.
– ייתכנו הנפקות של חברות ישראליות?
“החברות הישראליות הגיעו לשוק קצת מוקדם מדי, משום שבישראל אין עדיין מומחיות בתחום הפיתוח ובדרך כלל גם לא את האפשרות לגייס הון לשלב זה. כנראה שיהיה קשה להנפיק חברה ישראלית קלאסית במצב הנוכחי של השוק, אבל שוק המיזוגים והרכישות פעיל ונראה שתמיד יהיה פעיל, לפחות בימי חיינו.
“אגב, כל התחומים החמים להנפקות מעניינים גם את קרנות ההון סיכון, שכיום הן יחסית עתירות מזומנים לאחר הגיוסים שביצעו על בסיס ההנפקות המוצלחות שהוציאו לפועל בשנתיים הקודמות.
“יש כעת בשוק גם חברות ציבוריות שמחפשות למזג לתוכן חברות פרטיות, לאחר שהתוכנית הקלינית של החברה הציבורית קרסה, והיא נותרה עם כסף שהיא לא רוצה להחזיר למשקיעים”.
“אנשי ההיי-טק לא מבינים”
– תחום הרפואה הדיגיטלית נחשב לחם גם כן?
“התחום הזה צעיר והוא יהיה רלוונטי לשוק ההון רק בהמשך. אנשי טכנולוגיה מבריקים פונים היום לביולוגיה אבל עדיין לא מבינים את התחום. ישנה התלהבות רבה בקרב אנשים שהתעשרו מהיי-טק להביא את המהפכה הטכנולוגית גם לתחום הבריאות, אבל הם לא יודעים מה הם לא יודעים”.
– אתה מדבר למשל על חברת תראנוס שגייסה מאות מיליוני דולרים אך כשלה טכנולוגית?
“אף אחד ממדעי החיים לא השקיע בהם”.
– מה אנשי ההיי-טק לא יודעים על השקעה בביומד?
“צריך להבין שמי שמשתמש במוצר, מי שמשלם עליו ומי שנהנה ממנו, אלה שלושה גורמים שונים. ההבדלים הפסיכולוגיים, הפוליטיים והמשפטיים בין מדינה למדינה משפיעים מאוד. גם המוסר השונה ממדינה למדינה משפיע על הצלחתן של חברות.
“זה מאוד מורכב ובגלל זה מדובר בתעשייה שמצליחים בה רק אנשים חכמים מאוד. כמוני (צוחק)”.
“טראמפ לא כל-כך טוב לעסקים”
בנוסף לעיסוק בביומד מדבר פרנסואה מייסונרוז’ על תחומים נוספים שמעסיקים אותו. “העולם המערבי וספציפית ארה”ב מאופיינים היום ברמת תאוות-בצע כללית שלא נראתה כאן כבר עשורים. אני מאוד מודאג, כי אין היום בקרה על תאוות-הבצע, וזה יוביל לתגובת נגד חריפה וקיצונית.
“ניתן לראות זאת באהבה לשני נציגי הקצוות במרוץ לנשיאות, ברני סנדרס ודונלד טראמפ. כן, גם טראמפ אומר דברים שהם לאו דווקא פרו עסקיים. אני לא יודע אם הוא בכלל כזה עשיר”.
– היכן בעיקר אתה רואה את הבעיה?
“בארה”ב חיים הרבה אנשים שאין להם תקווה. הילדים שלהם לא יחיו טוב יותר מהם. אין להם בהכרח השכלה והמשרות שלהם חוסלו על ידי גלובליזציה. האנשים הללו ישבו על משרה נוחה יחסית וחשבו שהם והילדים שלהם יחזיקו במשרות הללו לנצח, ולכן הם לא צריכים השכלה. זאת טעות. דווקא המיעוטים תמיד ידעו שצריך השכלה. אנחנו היהודים במיוחד יודעים שזה מה שאפשר לקחת איתך כשבועטים אותך החוצה ממדינה”.
Source: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001125713
