התשובה לשאלה מדוע המוסדיים אינם חשופים לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית היא פשוטה: הרבה יותר קל להם להישאר בשדה שהם מכירים: בנקים, אנרגיה, פארמה ונדל”ן. בכל הקשור להיי-טק ולמדעי החיים, לגופים המוסדיים אין הרצון להשקיע בלימוד של התחומים האלה, למרות הפוטנציאל לייצר תשואה עודפת משמעותית.

עוד לא מאוחר לשנות את המצב

נכון שבתעשייה הזאת אין 100% הצלחה ואולי גם רמת הסיכון אינה נמוכה, אולם הפוטנציאל הוא גדול, וחשוב מכך – עם הזרמת משאבים סבירים לתעשייה, נהיה עדים להרבה יותר סיפורי הצלחה, הרבה יותר חברות צומחות ופוטנציאל תעסוקה לאלפי עובדים נוספים בישראל. כולנו היינו עדים בשנת 2008 לקריסת שווי אדירה בתיקי הפנסיה שלנו, כאשר המשקיעים המוסדיים השקיעו את כספי הפנסיה בנדל”ן מזרח אירופי, או באג”חים ברמות סיכון גבוהות וללא ביטחונות. צאו ולמדו מה היה קורה אם אחוזים בודדים מסכומים אלו היו מושקעים בתעשיות העלית בישראל. רמת הסיכון של החברות הייתה יורדת, וכנראה היינו רואים פה צמיחה של כמה חברות משמעותיות בגודלן ובשוויין, המעסיקות מאות רבות של עובדים.

מאחר שבשנים האחרונות לא צלחו הניסיונות לגרום למוסדיים לבחון השקעות טכנולוגיות, על מדינת ישראל לוודא שמתקיימת חקיקה מתאימה בנושא. אם בארה”ב ובאירופה נהוג שחלק משמעותי, בין 5% ל-10% מושקעים בטכנולוגיות מתקדמות, אנו צריכים לוודא כי שיעורי השקעה כאלה מתקיימים גם כאן.

על שר האוצר להכריז שגוף מוסדי מגודל מסוים צריך להשקיע לפחות 5% בטכנולוגיות מתקדמות, לפי הגדרות שיוסכמו. כך, המדינה תייצר תמיכה בתעשיות שכל אחת מהן יכולה לייצר ערך גדול למדינה. מתחת לאף של כולנו עשויה להסתתר תרופת הקופקסון הבאה שתהפוך לבלוקבאסטר, שבב חדשני שעשוי להשתלב באייפון 10, שיטת ניטור חדשה לאנשים מבוגרים שיטופלו בביתם במקום בבית החולים או אפליקציה חדשנית שתירכש על ידי פייסבוק בעוד חמש שנים ב-15 מיליארד דולר.

כנס MIXII BIOMED הוא מפגן כוח של תעשיית מדעי החיים בישראל. גם השנה רותי אלון ובני זאבי התנדבו להוביל אותו, ומאות מנכ”לים נחושים שבראשם רעיונות מהפכניים ידברו על איך תיראה רפואת העתיד ולמה עתיד הרפואה יכול לצאת מכאן, מישראל. אלפי משתתפים מעשרות חברות בינלאומיות ומשקיעים ישמעו בצמא את הדברים, עסקאות יירקמו, בנקאים מכל העולם יבואו לנסות להנפיק את החברות הישראליות מעבר לים, ורק המוסדיים הישראליים ימשיכו לשבת על הגדר. חבל, אבל עוד לא מאוחר לשנות את המצב – לטובת התעשייה, ציבור החוסכים והמשק כולו.