Congratulation BiomX, microbiome therapeutics company, for an impressive fundraising!
Come hear more about the company’s breakthrough technology and innovative products at the Personalized Medicine track, on May 23, at MIXiii Biomed.
Series A funding led by OrbiMed, Johnson & Johnson Innovation – JJDC, Inc. and Takeda Ventures, Inc.
BiomX Ltd., a developer of therapies based on human bacteria, said it has raised $24 million in a Series A financing round which will help it advance its pipeline of drugs toward clinical stages.
The round was led by OrbiMed, Johnson & Johnson Innovation – JJDC, Inc., and Takeda Ventures, Inc. with participation from Seventure Partners, MiraeAsset, SBI Japan-Israel Innovation Fund and other European investors, the Ness Ziona, Israel-based startup said in a statement.
BiomX, previously named MBcure, was founded in the FutuRx Ltd. incubator with the support of the Israel Innovation Authority.
The company seeks to develop new therapies for unmet medical needs using its understanding of the human microbiome, the bacteria that reside in and on the human body. The study of microbiome is a developing new pharmaceutical and nutritional field.
The company’s pipeline of drugs consists of products for the treatment of acne, inflammatory bowel disease (IBD), cancer, and therapeutics that modulate the microbiome for improved performance of immuno-oncology drugs.
“We are committed to utilize our technological capabilities for the accelerated development of our pipeline towards clinical stage products,” Jonathan Solomon, CEO of BiomX, said.
BiomX focuses on developing new drugs to alleviate diseases stemming from an imbalance of the microbiome: from finding out which bacteria are related to a specific illnesses to offering solutions in the form of drugs that the company develops. The aim is to modify the microbiome and restore microbial balance through adding or eradicating bacteria using both existing and synthetically altered viruses that attack bacteria.
BiomX’s technologies are based on the research of its scientific collaborators: Professor Rotem Sorek and Dr. Eran Elinav, both of the Weizmann Institute of Science, and Professor Timothy K. Lu of the Massachusetts Institute of Technology.
********
להפוך מיקרובים לתרופה: ביומיקס גייסה 24 מיליון דולר מחברות ענק
המחקר על המאזן הבקטריאלי בגוף האדם והשפעתו על אפקטיביות במתן תרופות צובר תאוצה בעולם – וכספים רבים מושקעים בחברות המתמחות ■ הגיוס הגדול של ביומיקס אמור לסייע לה לפתח מוצר ראשון לטיפול באקנה – ובהמשך לקדם פרויקטים לטיפול בסרטן
ביומיקס (BiomX) מפתחת תרופות לטיפול במחלות שנגרמות כתוצאה מהפרת האיזון בהרכב הבקטריאלי (Dysbiosis) במעי. מיקרוביום הם כלל הבקטריות הנמצאות בגוף. מספר תאי הבקטריות בתוך גופו של אדם ועליו זהה למספר התאים האנושיים. משקלם הכולל של הבקטריות מגיע ל–1.3 ק”ג, יותר ממשקל המוח, למשל, ומספר הגנים בבקטריות בגופו של אדם גדול פי 100 ממספר הגנים האנושיים. 100 טריליון הבקטריות במעי ממלאות תפקיד בעיכול, בגדילה ובפעילותה של המערכת החיסונית – למשל, בהקדמת התפתחות תאי T של מערכת החיסון, וכן בחסימה של פתוגניים כמו וירוסים וחיידקים.
אחת העדויות הבולטות לתפקיד מחולל המחלות של הפרת האיזון הבקטריאלי במעי היא מחלת C.Diff, שמתבטאת בדלקת חריפה של המעי הגס כתוצאה מהבקטריה Clostridium Difficile. בקטריה זו, שנמצאת בכל מקום, כולל במערכת העיכול של רבים, אינה פעילה, משום שפעילותה מנוטרלת בידי בקטריות אחרות. בנסיבות מסוימות, למשל בבתי חולים, חולים מקבלים טיפול אנטיביוטי שמשמיד את הבקטריות הטובות שמרסנות את הבקטריהClostridium Difficile. כ-500 אלף אמריקאים חולים במחלה, ו-30 אלף מתים ממנה מדי שנה.
כזה היה כמעט גורלה של לורן ג’יונטיני בת ה-15, שאושפזה ב–2013 לאחר שסבלה מזיהום ברגלה, וקיבלה טיפול אגרסיבי של אנטיביוטיקה. חודשיים לאחר שאושפזה, ובתום טיפול אנטיביוטי, החלה ג’יונטיני לסבול מ–C.Diff, שהתבטא בין היתר בכאב, שאותו תיארה כסכין חדה שמפלחת את הבטן. בתום שנתיים של טיפול סרק אנטיביוטי בבקטריה, החליטו הרופאים על אסטרטגיה חדשה ומהפכנית. השתלת הצואה שג’יונטיני עברה – החדרת דגימת צואה מאדם בריא שהמיקרוביום שלו מאוזן, בהליך של קולונוסקופיה – השיבה לה את האיזון הבקטריאלי במעי ופטרה אותה מהבקטריה הקטלנית. השתלת צואה זמינה כיום ל–96% מהאמריקאים במרחק של עד 250 ק”מ מביתם. גם בישראל, בבית החולים איכילוב, זאת הדרך היחידה המאושרת לפי שעה של טיפול שמכוון להחזרת האיזון הבקטריאלי לגוף.
הדיאטה נכשלת בגלל המיקרובים
המיקרוביום הוא אחד היעדים המחקריים החמים כיום. הסיבה לכך היא שפרסומים מדעיים בשנים האחרונות הראו שיש קשר בין המיקרוביום לבין תופעות רפואיות, כמו השמנת יתר; השונות ביכולתם של בני אדם לשמור על משקלם לאחר דיאטה; מחלות אוטואימוניות של מערכת העיכול, כמו קרוהן ו–IBD; והאפקטיביות של תרופות נגד סרטן, כולל תרופות הדור החדש (התרופות האימונו־אונקולוגיות, שרותמות, תוך שימוש בהנדסה גנטית, את המערכת החיסונית של הגוף לחיסול ממוקד של התא הסרטני).
ביומיקס – שהוקמה ב–2015 בחממת FutuRx המשותפת לקרן אורבימד, חברות התרופות ג’ונסון אנד ג’ונסון וטקדה, וכן הרשות לחדשנות במשרד המדען הראשי – פיתחה טכנולוגיה לזיהוי של הבקטריה או הבקטריות שגורמות לחוסר איזון במיקרוביום, ביצוע שינויים ממוקדים בהרכבו באמצעות הוספת חיידקים מיטיבים או חסימת חיידקים מזיקים, באמצעות פאג’ים ופיתוח תרופות. פאג’ים (קיצור של בקטריופאג’ים, זוללי בקטריות) הם וירוסים שתוקפים בקטריות ספציפיות באמצעות היצמדות אליהן, חדירה אליהן, והמסת הכרומוזום של הבקטריה לצורך חיסולה.
הפאג’ים, שזוהו עוד ב-1915 בידי המיקרו־ביולוג האנגלי פרדריק טוורט והביולוג הקנדי פליקס ד’הורל, היו הבסיס לפיתוח תרופה בידי חברת איליי לילי ב–1930, אך פיתוח הפניצילין ב–1928 השכיח אותם ככלי טיפולי. 70 שנה של שימוש נרחב בתרופות אנטיביוטיות הביאו לפיתוח עמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה, גרמו לתופעת ה-Dysbiosis, והחזירו את הפאג’ים לחזית המדע.
ביומיקס, שמעסיקה 20 חוקרים, מתבססת על טכנולוגיות שפותחו בידי שני החוקרים הישראלים, ד”ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן ופרופ’ רותם שורק מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית (שמתמחים בביולוגיה של הפאג’ים ובחקר המיקרוביום) ופרופ’ טימותי לו מ-MIT (שמתמחה בפיתוח פאג’ים סינתטיים באמצעות הנדסה גנטית).
אלינב הקים עם פרופ’ ערן סגל את חברת Day 2, שבה מושקע, בין היתר, מריוס נכט, יו”ר חברת צ’ק פוינט. Day 2 פיתחה ערכה שמבצעת אנליזה של ה–DNA של הבקטריות במיקרוביום של אדם באמצעות דגימת צואה, וממליצה על התזונה הרצויה לנבדק – כך שישמור על רמת סוכר תקינה בדמו.
