שמואל (מולי) אדן, לשעבר נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא אינטל העולמית בכנס Mixiii- Biomed: “במקום מערכת בריאות אנחנו מטפחים מערכת של חולים. 89% מהטיפולים הרפואיים עוסקים במתן תגובה בעוד ש-2% בלבד בטיפולי מניעה” * חמי פרס, שותף-מייסד ומנכ”ל בקרן הון סיכון ‘פיטנגו’, ובנו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז”ל, “כמו שאמר אבי, בזכות הטכנולוגיה הקיימת כיום, אנו יכולים להתמקד בחינוך, מחקר ויזמות ופחות במלחמות”
כנס מיקסי ביומד 2017. מקור: מתוך אתר הכנס.
באירוע הפתיחה של כנס Mixiii Biomed שהתקיים השבוע בתל אביב ועוסק בנושא ההזדקנות, השתתף שמואל (מולי) אדן, לשעבר נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא אינטל העולמית ואמר כי אנו נמצאים בפתחה של מהפכת האינטרנט של הדברים (IOT) במישור הבריאותי הכוללת מערכות ניטור, מכשור לביש, איסוף ניתוח ושידור נתונים. בזכות הפיתוחים החדשים והטכנולוגיה המתקדמת, נוכל לחסוך למשק כ-70 מיליארד דולר מדי שנה, במניעת אשפוז חוזר של מטופלים.
“ההתקדמות הטכנולוגית תביא אותנו למצב כי בעשור הקרוב אנו נחזה במהפכה הרביעית של הביג דאטה, שבה המחשבים יהוו גורם דיאגנוסטי- יאספו את הנתונים, ינתחו אותם וימליצו על הטיפול הנכון בעבור אותו מטופל, כאשר השלב הגדול הבא הוא שילוב של מחשב מחובר לרשת עם מוח אנושי. כחלק מהמהפכה הזו, לתחום הרובוטיקה תהיה משמעות רבתי ככוח עזר, שיתבטא במתן עזרה של רובוטים בעבודות משק הבית, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת לשמור על איכות חיים על מנת שיוכלו לעבוד בעצמם ולתמוך בשכבות הגיל הגבוהות – כמו כן, הרובוטים יהיו צריכים להיות זמינים לכולם, לא רק לעשירים- נגיש לכלל הציבור”, ציין אדן.
במסגרת הכנס התקיימו מספר מושבים שעסקו בנושאי ההזדקנות מזוויות שונות ובהם: תהליך ההזדקנות והשפעתו על הכלכלה העולמית, מחלות נוירודגנרטיביות (ALS, אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון ועוד, תלויות גיל וברוב המקרים הסיכוי לחלות בהן עולה עלייה חדה כשאנו מתבגרים) ופתרונות בתחום הרפואה המותאמת אישית.
תחום הרפואה המותאמת אישית דוגל במתן טיפולים ממוקדים ויעילים יותר, ומאפשר התאמת ההתנהגות הרפואית למאפיינים אישיים ביולוגיים של המטופל, ופיתוח טיפולים המותאמים לחולים באופן אישי. פרופ’ גל מרקל, ממרכז הרפואי ‘שיבא’, תל השומר הסביר כי אם בעבר הרפואה בחנו את סוג הסרטן לפי האזור הנפגע, כיום השיח מתמקד יותר באסטרטגיה של הגידול על מנת לתת את הטיפול הנכון: “עד כה, בחנו את סרטן לפי סוגי האיברים או הרקמות הנפגעים אך עלינו לקחת בחשבון את המגוון הרחב של כל הפרמטרים של המחלה ולא רק מיקומה. כל סרטן מפתח מוטציות רבות ומגיב לסוג מסוים של אימונותרפיה. עתה, עלינו לבחון את המחלה מנקודת מבט מכאניסטית, להבין מהי האסטרטגיה של הגידול להתמודדות עם מערכת החיסון בחולה נתון. מתוך הבנה זו נוכל להתאים באופן אישי את האימונותרפיה. כך יתאפשר לנו לעשות מעקב טוב יותר על מטופלים ולבחור בצורה מדויקת יותר את קו הטיפול המתאים. למעשה אנו שואפים ליצור שפה חדשה בהתבוננות על הסרטן”.
פרופ’ ערן עדן, מנכ”ל MEMed: “כ-700 אלף איש ברחבי העולם נפטרו בשנה האחרונה בשל עמידות גופם לאנטיביוטיקה, ועד 2050 צופים כי כ-10 מיליון איש ימותו בהיעדר טיפול נכון, יותר מסרטן ותאונות דרכים יחד”. עוד הוסיף עדן שכיום, בשל טעויות אבחון, אנטיביוטיקה נמצאת בשימוש יתר וכ-50% מהמטופלים אינם זקוקים לה, בעוד ש-20% מהמטופלים הזקוקים לה, לא מקבלים אותה. בהיעדר מענה לקושי זה, צפויה הוצאה עולמית של כ- 1000 מיליארד דולר עד שנת 2050. ב- MEMed פועלים לפיתוח מוצר שיפתור מצוקה זו באמצעות מכשיר המאפשר אבחון דגימת דם קטנה וקבלת החלטות מיודעות על שימוש באנטיביוטיקה תוך מספר דקות בלבד.
במושב שעסק בהשפעות של ההזדקנות על הכלכלה והאוכלוסייה העולמית דנו מומחים בתחום באופן התמודדות מערכות הבריאות ברחבי העולם עם העלייה המתמשכת והצפויה בתוחלת החיים הממוצעת. פרופ’ שלמה נוי, מנהל מערכת שיקום וגריאטריה במרכז הרפואי ‘שיבא’, תל השומר, אמר כי בעוד שהצלחנו להאריך חיים של בני האדם, נכשלנו בהורדת אחוז התחלואה בגילאים המבוגרים וככל שמספרם היחסי באוכלוסייה של המבוגרים יעלה לצד חוסר בפתרונות רפואיים, העולם לא יוכל להתנהל בצורה ראויה: כוח העבודה ישתנה באופן שלילי, כך שהרבה יותר אנשים מבוגרים יסתמכו על מעט אנשים צעירים שיהיו מסוגלים לעבוד. ככל שתוחלת החיים תעלה, הקרע החברתי בין העשירים והעניים יגדל בקורלציה. “עד כה (בשלושה העשורים האחרונים) הארכנו חיים בעזרת “טריקים ישנים”; חינוך בנוגע לעישון, תרופות להורדת לחץ דם ושומנים בדם וכו’, אך דברים אלו עזרו רק ל 30% מהאוכלוסייה, בעוד ש-70% חולים כתוצאה מבעיות גנטיות למשל, שצריך לטפל בהן בעזרת כלים יותר מתקדמים “טריקים חדשים”- אלגוריתמים שיעזרו לאבחן מחלות, אינטליגנציה מלאכותית”, עוד הוסיף נוי כי קיימים כבר פיילוטים באירופה של קהילות חצי סגורות בהן פועלים רובוטים שעושים מגוון פעילויות למען מבוגרים וחולים, שידם אינה משגת לשלם לעוזרים אנושיים.
זיו אופק, מייסד ומנכ”ל מרכז CDI לחדשנות דיגיטלית בנגב ציין כי בישראל פועלים רבות כדי לקדם נושא זה: “בזכות שיתוף פעולה ייחודי עם אוניברסיטת בן- גוריון בהנהגת פרופ’ רבקה כרמי, הצלחנו בהקמת מרכז ראשון מסוגו שבין היתר מספק מגוון המצאות וחידושים לטובת האדם בכלל והאוכלוסייה המתבגרת בפרט. לצרכים אלה הקמנו את מעבדת החדשנות לגיל המבוגר (Digital Health aging lab) שמסייעת במצוקות השונות כמו בדידות, עוני, נפילות בבית ותחבורה. כך, פיתחנו פלטפורמה הנקראת Aging in place by uniper לשמירה על קשר עם זקנים ללא מאמץ- באמצעות המכשירים החכמים הקיימים בבית, בעוד באוניברסיטה עצמה פועלים במרץ ולייעל את הטיפול במחלות הנוירודגנרטיביות”.
במושב ייחודי שעסק במתן מענה וזיהוי מוקדם למחלות נוירו-דגנרטיביות (שגורמות להידרדרות קוגניטיבית ואובדן תפקוד של תאים שונים במוח- ונוטות להתפרץ בגילאים מאוחרים דוגמת אלצהיימר, פרקינסון ועוד. במושב דנו החוקרים השונים בפתרונות הנמצאים כעת בשלבי פיתוח או כבר ניתנים לרכישה בשווקים לטובת אותם הסובלים ממחלות אלו וכן לניבוי מחלות אלו טרם הפצעתן. פרופ’ מיכל בארי, תל השומר: מידע רפואי בשביל דיאגנוזה מוקדמת של מחלות מוח רה-דגנרטיביות: באמצעות מכשור וכן Superpill (גלולה ייחודית) שתעביר אינפורמציה אודות המצב הבריאותי של המטופל- למשפחה, למטופל עצמו, לרופאים המטפלים כך שהם יוכלו להצביע על הבעיה במהירות האפשרית. הגלולה תסייר בגוף ותשפיע על אזורים במוח שאחראים על אורח החיים, לייף סטייל, מוטיבציה לאימון, הורדה במשקל, הפסקת עישון והפחתת הסיכון בלחלות באלצהיימר. כל אינפורמציה מהכדורים עצמם שיילקחו, מהאפליקציות והמכשור הלביש– ייזרקו לענן ויתמזגו לגדי מידע קליני, וישמשו אותנו ללמוד יותר על בריאות אנושית מותאמת פרסונלית, וסיכונים למחלות יופחתו בצורה משמעותית ברגע שכל המידע מאוגד.
פרופ’ שחר ארזי, בית החולים הדסה: יש חשיבות רבה לדיאגנוזה מוקדמת בקרב חולים פוטנציאליים, על מנת שנוכל לאתר נוירודגנרטיביות הנמצאות בשלב מוקדם וכך להעניק טיפול שיעכב את התפרצות המחלה. כך, פיתחנו בהדסה טסט קליני שמסייע באיתור הסימנים המוקדמים למחלת האלצהיימר. הטסט, שהומצא על ידי פרופ’ שחר ארזי ונמצא בהמשך פיתוח בחברת Clara Mind- הוא קל וקצר, מותאם אישית ומונגש לאוכלוסייה הכללית דרך האינטרנט והסלולרי.
כנס MIXiii-BIOMED 2017, אחד האירועים המובילים בעולם בתחום הביומד והאירוע הגדול של תעשיית מדעי החיים הישראלית, נערך זו השנה ה-16 (בין 23 – 25 במאי, 20177, בתל אביב). השנה הכנס, שמיצב את עצמו במשך השנים כמקום המפגש העיקרי לאנשי מקצוע מתחום הבריאות מישראל ולרבים מן העולם, התמקד בנושא ההזדקנות (Aging) ובו עוסקים בנושאים הבוערים ביותר בתחום: אורך חיים לצד איכות חיים; דיוק בדיאגנוזה ורפואה; הרובוטיקה בהזדקנות; מחלות קשורות לגיל; בריאות דיגיטלית; מהאקדמיה לתעשייה בהקשר התבגרות וסוגיות הקשורות לגיל. לצד הכנס מתקיימת תערוכה של חברות מהתעשייה ומתחם ייחודי בו מציגות חברות סטארט אפ ישראליות את הפיתוחים האחרונים והחדשניים ביותר בתעשיית מדעי החיים.
